מארי נ' אלדן תחבורה בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה טענה התובעת כי מי מטעמה, נהג ברכב, בנתיב השמאלי רחוב ארלוזרוב בתל-אביב, מתוך מטרה לפנות בצומת עם רחוב ויצמן שמאלה, כאשר לפתע סטה רכב הנתבעים, אשר היה בנתיב הימני, חדר לנתיב השמאלי, תוך שהוא מבקש להיכנס בין רכב מסוג סוזוקי בצבע אדום בו נהג צד ג' לבין רכב התובעת. משנעצר רכב הסוזוקי בפתאומיות, ועקב סטיית רכב הנתבעים, נגרמה התאונה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה באשמו הבלעדי של נהג רכב התובעת אשר לא שמר מרחק, ופגע ברכב הנתבעים בעוצמה עד כי הוא נהדף קדימה ופגע ברכב צד ג'.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. טעמיי להלן.

מצאתי את עדותו של נהג רכב התובעת כחסרה וככזו אשר אינה עומדת בקנה אחד עם יתר העדויות והראיות בתיק זה.

כך לדוגמא טען נהג רכב התובעת בתחילה, כי החליף פרטים עם הנתבע 2, אשר יצא מהרכב.

עם זאת, מעדותו של צד ג' עלה כי הנתבע 2 היה מעולף, והוצא מן המקום משהגיע אמבולנס.

כך לדוגמא לא ידע נהג רכב התובעת כי קיימת כלל חוות דעת של מומחה. עם זאת, בהמשך חקירתו, אישר כי נפגש עם המומחה במקום האירוע, ומסר גרסתו.

טען נהג רכב התובעת כי רכב הנתבעים פגע ברכבו של צד ג' ורק לאחר מכן התרחשה התאונה בין רכב התובעת לרכב הנתבעים. טענה זו עמדה בסתירה ברורה, לכל יתר הראיות בתיק, שעה שהנתבע, כמו גם נהג רכב הסוזוקי טענו כי לא היה מגע בין רכב הנתבעים לרכב הראשון בשיירה, קודם לפגיעה של רכב התובעת.

התובעת צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה באשר לדרך התרחשות התאונה.

אני ערה לכך שהנתבעים לא הגישו חוות דעת מומחה מטעמם.

עם זאת, גם מקום בו אין בעל דין מגיש חוות דעת נגדית, מוטלת על בית המשפט החובה לבחון, האם קיימת הצדקה באימוץ חוות הדעת המונחת בפניו, אם לאו.

בתיק זה, לא מצאתי לאמץ את האמור בחוות הדעת, וזאת נוכח החסרים המהותיים אשר התגלו בחוות הדעת, במסגרת החקירה הנגדית.

מעדותו של המומחה עלה כי לא שוחח עם אדם כלשהו ביחס לתאונה, למעט נהג רכב התובעת, אלא הסתפק במסמכים, תמונות ועיון חלקי ברכבים.

כך לדוגמא אישר המומחה כי לא שוחח עם נהג רכב צד ג', אשר היה ראשון בטור הרכבים בתאונה, לא בדק את תיק המשטרה, על אף שזו הגיעה לזירת האירוע , לא היה מודע לכך שהנתבע 2 נפגע בתאונה (כאשר יכול ופגיעתו זו רלוונטית לעוצמת איזה מן הפגיעות), וכיוצא באלו.

ויודגש, העיד המומחה כי כלל לא ידע שהיו נפגעים בתאונה. העובדה כי התבסס במסגרת חוות דעתו על דברי נהג רכב התובעת, וכי זה האחרון לא מצא לנכון לציין את דבר הפגיעה, מלמדת, לכל הפחות, על מסירת נתונים חלקית באשר לאירוע התאונה, ומכאן כי הבסיס עליו נשענת חוות הדעת, אינו איתן.

עוד עלה מחקירתו של המומחה כי לא בדק את רכב הנתבעים, אלא הסתפק בתמונות שקיבל. שעה שמדובר בחוות דעת לעיין מקור ודרך התרחשות תאונה, דומה כי העדר בדיקה של הרכבים עצמם, יש בה כדי כרסום בחוות הדעת.

זאת ועוד, תיאור אירוע התאונה במסגרת עמוד 2 לחוות הדעת (פרק ג') של המומחה מטעם התובעת, אינו תואם את תיאורו של נהג רכב התובעת במסגרת חקירתו הנגדית.

הנתבעים ביקשו לזמן את נהג רכב צד ג', אשר היה ראשון בטור הרכבים הנפגעים.